פאצה פיצה בר: פיצה פצץ

בפעם הראשונה שאכלנו, צ' ואני, ב"פאצה" (PAZZA), הפיצה בר החדש ברחוב כצנלסון שבגבעתיים, התרשמתי מאוד. חשבתי שגם חברי א', גרגרן מדופלם, יעריך את מהמקום, אז באחד הערבים תלשתי אותו ממחויבויתיו המשפחתיות לערב גברים של בירה ופיצה.

קידמו את פנינו בידידותיות מרגיזה. קצת קורקטיות לא תזיק פה, חשבתי. לא נורא, זייפנו כמה חיוכים והעמדנו פני חבר'המנים – רק תלעיטו אותנו בפיצה, לעזאזל.

הוזמן קנקן בירה מקומית שהיתה קלילה ומרווה, כמו שאנחנו (אני) אוהבים. א' הזמין פיצה פפרוני, אני הזמנתי, בדיוק כבביקורי הקודם, פיצה פונגי עם פטריות ושום. לא מחליפים סלייס מנצח. א' התאכזב קלות שלא הלכתי על הקרבונרה כפי שהסתמן שאעשה בתחילה (נראה לי שהוא בנה על עסקת חליפין, שסוכלה לנוכח סלידתו מפטריות).

הגיעו הפיצות. קשה שלא להתרשם מהפיצה של פאצה. היא משדרת פרימיום והשקעה בבצק. שלא כמו בביקורי הקודם, הייתי מסויג קצת מכמות התוספות, שלטעמי ניתן היה לפזר ביתר נדיבות ואחידות. א', שניחן ביכולת דחיית סיפוקים מפותחת משלי, ניסה להמשיך את השיחה הערה גם לנוכח שתי הפיצות המהבילות שלפנינו, אלא שעבדכם הנאמן קטע את הפטפטת והחל לנבור נמרצות.

השוס בפיצה פאצה הוא הקראסט – הקצוות. הם תפוחים ושמנמנים ודורשים השתכשכות יסודית ברסק העגבניות הפשוט והטעים שמתלווה לפיצה, כזה המוגש בדרך כלל לצד ג'חנון ומאפים אחרים מהמטבח התימני. הרסק הזה החמיא לבצק מאוד. גוף הפיצה עצמה, אגב, הוא מהדקים שטעמתי, דק מעט מדי לטעמי. מנגד, לא יכולתי שלא להשתאות לנוכח קולקציה בת 5(!) בקבוקוני "טבסקו" שעמדה לרשותנו (רגיל, מעושן, שום, חלפיני ועוד איזה משהו).

מהפיצה שלי לא נותר עוד זכר בעוד שא' היה אי שם בעיצומו של הסלייס הרביעי. "נו, מה נעשה? נסתכל עליו?" חשבתי, ומיד הזמנתי, באקט כמעט אוונגרדי, מנת אנטיפסטי – מנה שפירושה המילולי הוא אמנם "לפני הארוחה", אבל היי, מי אמר שאי אפשר ליהנות מירקות אפויים גם אחרי הארוחה? ובכן, אי אפשר. לפחות לא בפאצה. המנה הוגשה חמה והרגישה קצת כמו תבשיל קישואים, או גיבץ', רחמנא ליצלן, בעוד שאני מעדיף אנטי פסטי קר.

"לא רציתי להגיד לך, אבל לא מזמינים אנטיפסטי במסעדה כזו", רקד א' על דמי. לא נורא, בסיכומו של דבר "פאצה" היא פיצה איכותית למדי, תוספת מבורכת לסצינת הקולינריה בגבעתיים. פיצה פונגי, חצי קנקן בירה, מנת אנטיפסטי (מיותרת) ודמי שירות עלו 150 ש"ח, טיפה יקר, אבל די מוצלח.

7.5/10 בסולם זיו.

עוד פוסטים מעוררי תיאבון...

כללי

המוציא: לזה אתם קוראים עיקרית?

כמי שלא מרבה לצפות בתכניות ריאליטי, אני מתייחס בחשדנות מה למיזמים קולינריים של זוכי תכניות בישול. "המוציא" היא מסעדה כזו ובסקירה שקראתי אודות מסעדות מוצלחות

רוצים עוד? הירשמו לניוזלטר!

מבטיח לא להציק... טוב, אולי רק קצת :-)

מה קורה פה בעצם?

הכירו את זיו מזרחי, בן 34 מגבעתיים, היד שמנענעת את העכבר שמנענע את הבלוג