ספיישל הצטננות: גואטה כיפית גם עם אף סתום

לא זאת בלבד שאני מתקרא "מבקר מסעדות", אך מסקר בעיקר דוכני פלאפל, אלא שהפעם הגדלתי לעשות ויצאתי לשדה הקרב כשאני נעדר חוש ריח עקב הצטננות – תתרן. ללא ספק, שפל חדש של אמינות נרשם 🙂

טיפול בקטנוע שהתארך במוסך בדרום תל אביב שיגר אותי היישר למסעדת "גואטה" החביבה עליי – מסעדה טריפוליטאית ותיקה בצפון יפו, מעין אואזיס שליו בשדרות ירושלים המפויחות והמרופטות.

הגעתי למסעדה עם שאיפות אימפריאליסטיות והוריתי למלצרית: סלטים לפתיחה, מרק ירקות כמנה ראשונה ועוף בשום ופלפלצ'ומה כעיקרית. אני ואפסי עוד. אולם בסתר לבי, בהכירי את המנות במסעדה וכובדן ולנוכח העובדה שכושר ההאבסה שלי לקה בחסר בשל המחלה, חששתי שלא מן הנמנע שעוף לא יהיה פה. נזרום.

ראשונים הגיעו הסלטים (12 ש"ח למיטב זכרוני) והשתייה. כרוב לבן בחומץ, צ'ירשי (ממרח דלעת ושום), זיתים, טחינה, גזר בחומץ, לימון כבוש ומטבל חריף, בליווי סלסלת לחם לבן. ארנסל מרשים ומשתלם. הסלטים היו סופר-טריים (הצ'ירשי מבריק) ובימים כתיקונם לא הייתי מותיר מהם זכר, אלא שהיעדר חוש טעם פגם בחוויה ואילץ אותי להסתפק במרקם ובבת-קול של טעמים.

למרק הירקות שהגיע מיד אח"כ אני מייחס תרומה מכרעת להחלמתי. הוא היה מהביל, מנחם וגדוש ירקות (דלעת, קישואים, גזר…). עטתי עליו כחולה צרעת על אלוורה, עד שלא הספקתי לצלמו, ואתם הקוראים נאלצים להסתפק בתמונה קבוצתית של סלטי הבית.

ובכן כפי שהערכתי בעת ההזמנה, מנת הסלטים והמרק היו די והותר עבורי והעוף נגנז, לצערי.

הדברים נאמרים בעיקר לאורם של ביקורים קודמים במסעדה, אולם ראוי שייאמרו – גואטה היא מסעדת חובה לשוחרי המטבח הטריפוליטאי ולא רק עבורם. היא זולה, מתגמלת וטעימה (גם אם שמנונית וכבדה, לעתים). מומלץ מאוד.

8/10 בסולם זיו

עוד פוסטים מעוררי תיאבון...

כללי

המוציא: לזה אתם קוראים עיקרית?

כמי שלא מרבה לצפות בתכניות ריאליטי, אני מתייחס בחשדנות מה למיזמים קולינריים של זוכי תכניות בישול. "המוציא" היא מסעדה כזו ובסקירה שקראתי אודות מסעדות מוצלחות

כללי

עיין ערך שמנמן: ופל בלגי של בבט

באחת הסמטאות היותר אפילות המצטלבות עם רחוב נחלת יצחק שבתל אביב, רח' חפץ חיים (אם אתם חפצי חיים, לא תיקלעו לפה מבחירה), נחבאת "בבט", מסעדת

רוצים עוד? הירשמו לניוזלטר!

מבטיח לא להציק... טוב, אולי רק קצת :-)

מה קורה פה בעצם?

הכירו את זיו מזרחי, בן 34 מגבעתיים, היד שמנענעת את העכבר שמנענע את הבלוג