בינו בפיתה ברוטשילד: עדיין לא דוקטור, בשלבי דוקטורט

ד"ר שקשוקה של המסעדן בינו גבסו היא מוסד קולינרי ותיק ומוכר ועל כן אין זה פלא שמיהרתי לדגום את "בינו", השלוחה הרוטשילדית של המסעדה היפואית, סמוך לפתיחתה לפני שנים אחדות. מאז סעדתי בה כמה וכמה פעמים ולמרות תקלות פה ושם, אני מחבב את המסעדה ומאמין בחיוניות ובערך המוסף שהיא מביאה עמה להיצע הקולינרי בשדרות רוטשילד – שווארמה "פרימיום", מזללה המפגישה בין פשוט למתוחכם באחד הצירים ההומים והאטרקטיביים של העיר.

הגעתי אל המסעדה בשעת צהריים מאוחרת והתמקמתי בחלל הישיבה הפנימי, מה שבמהרה התחוור כטעות לנוכח קולניותו של מי שאני מעריך ששימש כמנהל המשמרות באותו יום. הוא היה תזזיתי ונמרץ ואחת לכמה דקות ניפק בקולי קולות אמירות שנעו בין המשעשע למטריד בענייני עבודה, אבל לא רק. דוגמאות? בבקשה: "את המים של החמוצים תשפוך ותבוא לפה", "תוריד לי צ'יפס!", "מגיע לך פלאפל", "ראית מי אכל את הזין הכי גדול?" – רשימה חלקית בהחלט. אין ספק שניצוח על מסעדה מצריך טמפרמנט וטמפו מסוים, אבל החלל הפנימי משמש גם את הסועדים ולא רק את אנשי הצוות וראוי לנהוג בהם בהתחשבות.

בינו בפיתה, מבט מבחוץ

הזמנתי הפעם מיקס (עוף וכבש) שווארמה בצלחת (58 ש"ח) ו… ניחשתם נכון, קולה זירו. לא ברור איך המשקה הדלוח הזה קיבע את מקומו כברירת המחדל שלי כשתייה בכל ארוחה. סיימתי את ההזמנה בדלפק, צוידתי בזמזם ותוך דקות ספורות נקראתי לאיסוף המנה – תלולית בינונית בגודלה של נתחי שווארמה על מצע פיתה חצויה, לצד חמוצים, צ'יפס (מז'אנר הפוטטוס), סלט עגבניות ובצל סגול.

על אף שהשווארמה הגיעה פושרת, היא היתה עסיסית, שמנונית-אבל-בקטע-טוב וכבשית להפליא. השומן מהבשר ניגר על פני הפיתה והתוצאה היתה כיפית. גם סלט העגבניות הבריק כמעקצץ ומרענן, אך מאידך הצ'יפס היה קשה לפרקים ותלולית החמוצים היתה משמימה. ב-58 שקלים (68 עם שתייה) תוכלו כנראה למצוא שווארמה זולה יותר, אך תתקשו למצוא שווארמה טובה יותר, חבל רק ששורת תקלות מטופשות כמו הגשה בטמפרטורה לא נכונה וצ'יפס קשה, כל זאת תחת מטח קריאות ביזאריות של האחמ"ש, העיבה משמעותית על השמחה. שימת לב לפרטים עשויה היתה להקפיץ את הציון.

7/10 בסולם זיו

עוד פוסטים מעוררי תיאבון...

כללי

המוציא: לזה אתם קוראים עיקרית?

כמי שלא מרבה לצפות בתכניות ריאליטי, אני מתייחס בחשדנות מה למיזמים קולינריים של זוכי תכניות בישול. "המוציא" היא מסעדה כזו ובסקירה שקראתי אודות מסעדות מוצלחות

כללי

עיין ערך שמנמן: ופל בלגי של בבט

באחת הסמטאות היותר אפילות המצטלבות עם רחוב נחלת יצחק שבתל אביב, רח' חפץ חיים (אם אתם חפצי חיים, לא תיקלעו לפה מבחירה), נחבאת "בבט", מסעדת

רוצים עוד? הירשמו לניוזלטר!

מבטיח לא להציק... טוב, אולי רק קצת :-)

מה קורה פה בעצם?

הכירו את זיו מזרחי, בן 34 מגבעתיים, היד שמנענעת את העכבר שמנענע את הבלוג